החלטה בתיק ת"א 3661/02

1.         בהמשך לישיבה שהתקיימה ביום 11.3.12, אודיע ראשית לצדדים כי עקב מעברי לבית המשפט המחוזי יישמע מעתה תיק זה על ידי מותב אחר. אין שינוי כלשהו במועד הדיון הקבוע.

2.         מאז קיבלתי את התיקים המאוחדים (להלן: "התיקים") לטיפולי בחודש אפריל 2010, במהלך חלקה הראשון של התקופה החל והתנהל הליך גישור בין הצדדים בפני עו"ד שלמה כהן. נוכח היקף התיקים המאוחדים ומורכבותם, נמשך הליך הגישור פרק זמן של מעל שנה.

3.         ביום 12.10.10 נמסרה הצעת המגשר לצדדים, אך לא היתה מקובלת על כולם. דיווח על כך נמסר בישיבת יום 24.10.10.

בישיבת יום 12.5.11 בישרו ב"כ הצדדים כי חלה התקדמות משמעותית מאד בהליך הגישור, ונמסר כי מצופה שתוך פרק זמן לא ארוך יוגש הסדר גישור בתיקים.

בישיבת יום 24.7.11 נאספו הסכמות אחרונות של הצדדים להסדר הגישור, אך הוברר כי קיימים 3 נושאים פתוחים ביניהם, שניים מהם בין הנתבעים לבין עצמם (ולגבי אחד מהם הוברר כבר בדיון כי לא יהווה מכשול), ונושא שלישי הקשור ל"חשבון משתכנים הוצאות". הצדדים הודיעו כי לאחר פתרון נושאים פתוחים אלה, שנראה בהישג יד, יובא הסכם הגישור החתום לאישור בית המשפט, כאשר פסק הדין שיינתן לא יתייחס עדיין לחלוקה הפנימית בין התובעים לבין עצמם, ובית המשפט יתבקש אז לסייע בהשגת הסכמות, או לחלופין להכריע במקרה של מחלוקות.

בדיון הבא שהתקיים ביום 11.10.12 התברר כי לא רק שלא הוגש הסדר גישור חתום, אלא שצצו ועלו מחלוקות נוספות שמנעו את חתימתו, והכוונה היא לסוגיה בהתייחס לנתבעת 5, לאישור להסדר שעדיין לא ניתן משום מה על ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל") ולרשימת חובות נטענים על ידו שלא הועברה עדיין באותו מועד, ולטענות שהועלו על ידי העירייה. עוד הוברר כי גם מחלוקת בין נתבעות 3 ו-5 לא נפתרה עדיין.

בית המשפט נתן הוראות באותו דיון וקבע דיון קרוב בחודש דצמבר 2011.

ביום 18.12.11 התקיים דיון נוסף אליו זומן גם עו"ד נורמן פלאט, שהינו אחד משני עורכי הדין המטפלים ברישום הדירות שנבנו במסגרת הפרוייקט. עו"ד פלאט מסר דיווח על מצב הרישום, עם צפי אופטימי יחסית להשלמת רישום הבניינים כבתים משותפים, ולאר מכן רישום הדירות על שם רוכשיהן. דא עקא, במהלך אותו דיון התברר, כי הבעיות המונעות את ההסדר רק מתרבות, ובית המשפט פירט בהחלטתו  5 מכשולים על דרך השגת ההסדר.

הדיון האחרון שהתקיים ביום 11.3.12 נערך לאחר שהתקיימה פגישה במינהל מקרקעי ישראל, התייצבו אליו לבקשת בית המשפט נציגי מינהל מקרקעי ישראל, וכן התייצבו מספר תובעים.

            בדין זה התברר שוב, למרבה הצער, כי לא חלה למעשה התקרבות בין עמדות הצדדים, אלא אולי אף התרחקות. בית המשפט סקר שוב את הנושאים שהתברר שהם עדיין שנויים במחלוקת בין הצדדים, ומסר הצעות קונקרטיות לגבי כל אחת מנקודות אלה. הצדדים ביקשו שהות של 90 יום לשקול את הצעות בית המשפט וזו ניתנה להם, תוך שנקבע דיון ליום 19.6.12.

            עם זאת, בית המשפט הבהיר כי לאחר כל המאמצים שהושקעו בהשגת הסדר בהליך הגישור ובתקופה שלאחר מכן, הישיבה הבאה תהיה הישיבה האחרונה שתוקדש לנושא הגישור, ואף זאת רק אם תישאר מחלוקת ממוקדת אחת שבית המשפט יתבקש לסייע בה.

            בכל מקרה אחר, ואם לא יושג הסדר גישור, עד וכולל אותה ישיבה יינתנו הוראות לקידום התיק, ובראש ובראשונה הגשת תצהירי עדות ראשית.

4.         עד מועד הישיבה הבא, ועל מנת שלא להותיר אחד הנושאים העולים שוב ושוב פתוח, מוצא בית המשפט לנכון ליתן החלטתו בקשר לתביעת התובעים לקבלת כספים מתוך "חשבון משתכנים - הוצאות".

כבר בדיון מיום 29.5.08 ציין המותב הקודם (כב' השופט מנהיים) כי התחזקה אצלו ההכרה שנושא חלוקת היתרה שב"חשבון משתכנים - הוצאות" הוא נושא שאינו ניתן להכרעה בהליך זה. כב' השופט מנהיים ציין שני טעמים לכך: האחד הוא עובדת קיומם של נהנים נוספים בחשבון זה (במספר העולה על מספר התובעים) שאינם בעלי דין בהליך הנוכחי. השני הוא, כי מדובר בכספים המוחזקים בנאמנות באותו חשבון, ומאחר שמדובר למעשה בבקשה למתן הוראות לנאמן, נמצאת זו בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי.

כב' השופט מנהיים ציין עוד כי הוא נמנע מלתת החלטה המוחקת רכיבים אלה שבתביעות רק נוכח ציפייתו כי הצדדים יגיעו עד הדיון הבא להסכמי פשרה שייתרו את הצורך במתן ההחלטה.

אך ברור הוא, כי מאז חלפו למעלה משלוש וחצי שנים והסכמי פשרה לא הושגו.

לא רק זאת, אלא נראה שסוגיה זו, שכביכול נותרה פתוחה, רק מפריעה להשגת הסכמי פשרה, נוכח ציפייה מסויימת כי בית המשפט יתן הוראות באשר לחשבון משתכנים הוצאות, שעה שאין לו היכולת לעשות זאת משני הטעמים שנזכרו לעיל.

אני קובע, אפוא, כי מתן הוראות בעניינים שבנאמנות, ובענייננו, הסעד המבוקש להחזיר לתובעים כספים מתוך חשבון משתכנים-הוצאות הינו בסמכות בית המשפט המחוזי (ר' סעיף 37 להוראות חוק הנאמנות, תשל"ט-1979), וכי בנוסף לכך, אין מקום ליתן את הסעד המבוקש הנ"ל, שעה שהנהנים הנוספים בחשבון הנאמנות, שהינם רוב הנהנים בו, לא צורפו כנתבעים בהליך זה.

לפיכך נמחק כל סעד בכל אחת מהתובענות שעניינו הוא תביעה להחזר כספים מתוך חשבון משתכנים - הוצאות".